האם אפשר לפנות בית כנסת לצורך פרויקט נדל"ן?

האם יזמי נדל"ן עשויים להביא לפינוי בית כנסת ותיק ולמכור את הקרקע לכל המרבה במחיר? מסתבר שכן.

מתפללי בית הכנסת בחולון, הקיים מזה כ- 50 שנה, לא האמינו שזה יכול לקרות להם והנה זה קורה.

 

הכל התחיל כשבשנת 2007' גילו המתפללים, אשר חלקם מתפללים במקום מזה למעלה מ-20 שנה, כי בית הכנסת שלהם עומד להימכר עם הקרקע עליה הוא בנוי ליזמי נדל"ן.

הסתבר כי מבנה בית הכנסת והקרקע הינם בבעלות "קרן תורה ועבודה", עמותה רשומה אשר בין מטרותיה תמיכה בפעילות חברתית ודתית של הציבור הדתי לאומי ("הפועל המזרחי") ועתה עומדת הקרן למכור את המבנה והקרקע ליזמי נדל"ן.

 

תחילה ניסו המתפללים למנוע את המכירה ושלחו מכתב ל"קרן תורה ועבודה", בו ביקשו כי תינתן להם זכות ראשונים לקנות את מבנה בית הכנסת, אולם במהרה גילו המתפללים כי לא יוכלו לשאת בסכום המבוקש ורעיון רכישת בית הכנסת נזנח.

בסופו של דבר נמכר מבנה בית הכנסת ליזמי נדל"ן, אשר תחילה התירו למתפללים להמשיך ולהפעיל את בית הכנסת כבשגרה, אולם בהמשך פעלו היזמים מול בית המשפט בדרישה לפנותו מיושביו.

יזמי הנדל"ן הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק שיתוף אשר אושרה, ובעקבותיה מונה כונס נכסים לצורך מכירת הנכס.

 

לאחרונה פנה כונס הנכסים לבית המשפט בבקשה כי יורה לפנות את בית הכנסת על מנת שיוכל למכור את המקרקעין כ"נכס פנוי", שתמורתו עולה בהרבה על התמורה שתתקבל ממכירתו כ"נכס תפוס".

המתפללים טענו מנגד כי יש להם "זיקת הנאה" במקום לנוכח השנים הרבות בהם היה בית הכנסת פעיל במתכונתו הנוכחית.

זאת בהתבססם על סעיף 94 (א) לחוק המקרקעין: "מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה".

אולם בית המשפט דחה את טענות המתפללים מאחר ולא הוכח כי המתפללים המצויים במקום מתפללים בבית הכנסת מזה 30 שנה (כדרישת החוק ל"זיקת הנאה") וכן לאור העובדה כי המתפללים לא התאגדו באיגוד אשר יהווה אישיות משפטית נפרדת מסך חבריה.

בית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכמה כלשהי שתמנע את הצורך בפינוי מתפללי בית הכנסת – אולם ללא הצלחה.

 

לאור האמור קבע בית המשפט כי מעמדו המיוחד של בית הכנסת אינו מקנה לו חסינות מפני פינוי, בנסיבות האמורות אין מנוס מפינוי בית הכנסת, והורה למתפללים לפנותו בתוך חודשיים.

השופט הביע בסיום פסק דין תקווה כי בעלי המקרקעין יאפשרו למתפללי בית הכנסת לחזור ולהתפלל בו (או במבנה שיוקם תחתיו), אך הבהיר כי הם אינם מחויבים לעשות כן.

מבוסס על פסק דין: ת"א (שלום בת ים) 46251-03-21 נמרוד ורדי נ' משה זארו (נבו 05.01.2022).

 

יובהר, כי אין במידע האמור, אשר ניתן כמידע כללי בלבד, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא.